תמונות
וידאו

אז מה אתה לומד?

אז מה אתה לומד?

אומנם בארצנו הקטנטונת זה לא קורה מייד עם הגיענו לגיל שמונה-עשרה, אמנם לאחר 12 שנות לימוד תיכוניות רובנו חשים הקלה עצומה מן הידיעה שיש לנו שנים של חופש מספסל הלימודים, וכידוע: 'אצלנו יש צבא' הוא תירוץ שמצא את מקומו לא פעם ולא פעמיים בשיחה עם חוצן מארצות מתקדמות יותר תחת כיפת השמיים באתר טרופי זה או אחר בעולם הגדול.. אך בסוף כולנו 'נוחתים' על הקרקע ונרשמים ללימודים!

הפלא ופלא, זוהי גם בדרך כלל ההחלטה שלאמא הכי קל להסכים איתה מבין כל ההחלטות שלקחנו בחמש שנים שקדמו לה.. אני אומר נצלו את זה! אם בכל מקרה תרוויחו נקודות על זה שסוף סוף אתם מתיישבים ללמוד ו'עושים עם עצמכם משהו', אז שיהיה מעניין. הרי גם אם יהיו אלו לימודי אופנה או דתות מתקדמות בעולם ההינדי הקדום, אחרי שחיכתה כל כך הרבה, אמא בטח לא תתלונן..

למזלכם גם מבחינה פרקטית, ולא רק מבחינה ידידותית לאלו שגידלו אתכם, התואר הראשון הוא באמת ההזדמנות שלכם להתפרע מבלי לפגוע בשום צורה משמעותית באפשרויות שלכם בעתיד. הסיבה לכך היא שבעבור רבים מלימודי ההמשך לתואר שני אין הבחנה בין תואר בתחום כזה או אחר ומה שקובע הוא ממוצע הציונים שלכם ולא התחום. כמו כן, אם החלטתם שדי לכם בתואר ראשון, בהרבה ממקומות העבודה תואר אקדמאי מתקבל בברכה ופותח בפניכם אפשרויות ללא קשר בתחום בו הוא התקבל.

כמובן שהרחבת אופקים מסוג זה, בלתי ממוקדת, טובה עבור מי שלא לגמרי בטוח בכיוון שלו בחיים, או מי שיודע שליבו חפץ בתחומי קריירה שאינם דורשים מחויבות למסלול ארוך של לימודים והתמחויות. מי שחולם להיות רופא מגיל שלוש, לא היה מומלץ שבנוסף לשבע שנים של לימודים ועוד מי יודע כמה שנים של התמחות, גם יבלה שלוש שנים בהרחבת אופקים סתם בשביל הכיף, אם כי לא הייתי מבטל זאת על הסף גם במקרה כזה.

מספר שנים של לימודים רחבים יותר, אשר מעשירים את הידע הכללי שלנו בתחומים שלא התמקדנו בהם בתיכון, יכולים לשנות הרבה באדם, וכן ברצונות ובצפיות שלו מהמשך חייו- האקדמאים, המקצועיים והאישיים.  חשוב לציין שברוב הארצות המתקדמות לימודים כאלו מתקיימים עבור כל מי שממשיך למסגרת על תיכונית. למשל בארצות הברית, השנה הראשונה של הקולג' היא הרבה פעמים שנה כללית ורק מאוחר יותר הסטודנט בוחר התמחות, או באנגלית- "major". הסיבה שבארץ הדברים אינם מתנהלים כך היא כמובן השנים שאנו מפסידים בשל השירות הצבאי.

המשך מאמר